בבש"א 22783/07 מבקשים המשיבים 1 ו-2 להמרצת הפתיחה לסלקה על הסף, מפאת העדר עילה, שיהוי וחוסר תום לב המאפיין, לשיטתם, את התנהלות המבקשת.
בבש"א 21997/07 מבקש המשיב 3 (מי שהיה בא כוחם של המשיבים 1 ו-2 במועד עריכת ההסכם) לסלק את התובענה כנגדו על הסף, מפאת העדר יריבות, העדר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט. לחלופין, מבקש המשיב 3 להורות למבקשת לתקן את התובענה, באופן שתגלה עילת תביעה כלפיו, וכן למחוק סעיפים מסויימים מהמרצת הפתיחה, המנוסחים באופן מתלהם המוציא דיבתו רעה.
בהמרצת הפתיחה טענה המבקשת, כי במסגרת ההסכם מיום 1/8/02, לא נמכרו למשיבים 1 ו-2 הזכויות במחסן בקומה הראשונה בבניין (המכונה בפיה- "הקומה המפולשת"), ולמרות זאת, התברר כי בנסח המקרקעין קיים רישום של הקומה המפולשת המכונה כ"משטח", מה שהוביל לחוסר בהירות במצב הזכויות האמיתי.
המבקשת טענה, כי היא פנתה למשיבים בבקשה לתקן את הטעות, והם הסכימו לשתף פעולה. לאחר מכן, פנתה המבקשת למשיבים בבקשה לחתום על תצהיר לצורך העברת החלק בחזרה אליה ותיקון צו בית משותף, ונענתה במכתבים שונים מאת המשיב 3, שלא הביעו הסכמה גורפת לתיקון, אך גם לא התנגדו נחרצות לעריכתו. לטענת המבקשת, רק בשלב מאוחר יותר, ולאחר פגישה מקרית עם המשיב 1, התברר לה כי המשיב 3 לוחץ על המשיבים 1 ו-2 שלא לחתום על תצהיר התיקון, ומייעץ להם לשמור בידיהם את הקומה המפולשת. לטענתה, המשיבים 1 ו-2 ניסו לנצל את הזדקקותה לחתימתם על התצהיר, כך שתוביל לכך שגיסה לשעבר, מר שאול לגזיאל (עימו יש להם סכסוך בנוגע לבנייה שביצע) יסכים לויתורים שונים כלפיהם. המבקשת מסתמכת על תמלילי שיחות שונות שנערכו עם המשיבים, שצוטטו בחלקם במסגרת המרצת הפתיחה.
המבקשת עתרה להצהיר כי הזכויות ב-1/3 מהקומה המפולשת מצויות בבעלותה, ומעולם לא נמכרו למשיבים, וכן עתרה להורות על מספר פעולות אופרטיביות הנובעות מהצהרה זו, בכל הנוגע לאופן הרישום בלשכת רישום המקרקעין, בצו רישום הבית המשותף ובתקנון הבית המשותף.
בנוסף, עתרה המבקשת-
"להורות למשיבים לסייע בפעולות הרישום הנדרשות, להשלים כל פעולה נדרשת ובכלל כך, אם יהא צורך, לשלם מכיסם את כל תשלומי המיסים ותשלומי החובה האחרים החלים על העברת הנכס למבקשת".
ניתן להיווכח, כי בבסיס התובענה ניצבת סוגיית אופן הפרשנות הראוי של ההסכם שנערך עם הצדדים, בכל הנוגע לבעלות בזכויות בקומה המפולשת. מן הראוי שסוגייה זו תתברר בשלב עתידי של ההליך, ואין שום מקום לקבוע, כבר בשלב המקדמי הנוכחי, כי לא קיימת עילת תביעה כנגד המשיבים 1 ו-2.
במסגרת בש"א 22783/07 מציגים המשיבים 1 ו-2 את עמדתם העובדתית בנוגע לאומד דעת הצדדים, ולתוצאה המשפטית המתחייבת ממנו, לפיה המבקשת יכולה, לכל היותר, לבקש את ביטול עסקת המכר מפאת טעות, בכפוף להסתייגויות מסויימות. אין בכוונתי להביע עמדה כלשהי למהות העניין, שכן כאמור, מקומה של עמדה זו בשלב בירור התובענה לגופה, ומשום כך, גם איני מסכים עם עמדתם המקדמית של המשיבים 1 ו-2. בנוסף, בניגוד לטענתם, ובהתחשב בנסיבות המתוארות בתובענה, לא התרשמתי כי הגשתה מאופיינת בשיהוי.
ככל שכפי שטוענים המשיבים 1 ו-2, המבקשת "הסתירה" הוראות מסויימות המעוגנות בתקנון הבית המשותף והרלוונטיות לענייננו, הרי שהמשמעות הקיימת לכך, כמו גם המשמעות הראייתית של השיחות המוקלטות, תתבטא בשלב הבירור העובדתי של התובענה.
לכל אורך המרצת הפתיחה, בולטת מעורבותו של המשיב 3 כמי שייצג את המשיבים 1 ו-2 במסגרת ההסכם ולאחר מכן (בייחוד בסעיפים 20-38), ובאופן לכאורי, קיימת תשתית עובדתית המגבשת עילת תביעה כנגדו, ויוצרת יריבות בינו לבין המבקשת.
עם זאת, עיון בסעיף הסעדים שבפתח התובענה מגלה, כי לא מופנה כלפיו כל סעד שהוא. בתגובתה לבש"א 21997/07 מפנה המבקשת לסעיף הסעדים שצוטט קודם לכן, ובו עתרה להורות למשיבים לסייע בפעילות הרישום הנדרשות, וטוענת כי הוא מופנה גם כלפי המשיב 3.
היגיון הדברים מחייב, שסעיף זה אכן מופנה בצורה כזו או אחרת גם למשיב 3, אך אני סבור כי בנסיבות העניין, מן הראוי היה לנסח את התובענה באופן ממוקד יותר. בניגוד לטענת המשיב 3, לא התרשמתי כי התובענה הנוכחית הוגשה כנגדו במטרה למנוע ממנו לייצג את המשיבים 1 ו-2.
עיינתי בסעיפים שלטענת המשיב 3, מנוסחים באופן מתלהם, ואני מסכים עימו, רק בכל הנוגע לסעיפים 29 ו-62 להמרצת הפתיחה.
לאור זאת, אני מורה למבקשת להגיש, בתוך 30 יום, המרצת פתיחה מתוקנת בהתאם לאמור, תוך השמטת תוכנם של סעיפים 29 ו-62. ככל שלא תוגש תובענה מתוקנת בפרק הזמן האמור, תסולק התביעה על הסף כנגד המשיב 3. כתב תשובה להמרצת פתיחה (גם מטעם המשיבים 1 ו-2) יוגש בתוך 30 יום לאחר פרק זמן זה.
אני בהחלט ממליץ לצדדים להידבר לצורך השגת פתרון פרקטי ומוסכם, שייתר את ההליך בכללותו. התרשמתי כי דווקא משום שמדובר במחלוקת פרשנית בעיקרה, ניתן לפתור אותה בקלות יחסית. לשם כך, ייטיבו הצדדים לעשות אם "יתעלו", מעבר להשגות שיש לכל אחד מהם, לגבי אופן התנהלותו של הצד שכנגד בעבר, שנראה כי מנעו מהם להגיע להסכמה מהותית עד כה.
הצדדים ינסו, לחלופין, להגיע להסכמה בדבר הפניית הסכסוך להליך של גישור. ככל שתושג הסכמה עקרונית לכך, אך לא תוסכם זהותו של המגשר, תיקבע זו על ידי.
בשלב זה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ח (22 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.